השפעה שלילית = החמרה בתפקוד מטבולי, השפעה חיובית = שיפור בתפקוד המטבולי
הקדמה
תרופות אנטיפסיכוטיות מהוות את הבסיס לטיפול במטופלים הסובלים מסכיזופרניה, דיכאון פסיכוטי ומצבים רפואיים נוספים בעלי תסמינים פסיכוטיים, אולם רבות מהן – ובפרט תרופות אנטיפסיכוטיות מדור שני – גורמות להפרעות מטבוליות, כגון עלייה במשקל, הפרעה במטבוליזם של ליפידים ופגיעה בוויסות משק הגלוקוז בגוף, ובכך תורמות להתפתחות/החמרה של תסמונת מטבולית אצל המטופלים שנוטלים אותן. כשליש מהמטופלים הסובלים מסכיזופרניה סובלים מתסמונת מטבולית, וההיארעות של השמנת-יתר, סוכרת מסוג 2 והיפרכולסטרולמיה במטופלים אלה גבוהה פי 3-5 מאשר באוכלוסיה הכללית. בנוסף, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, למטופלים עם סכיזופרניה יש סיכוי גבוה פי 2 לפתח ולמות ממחלה קרדיווסקולרית.
בינואר 2020 פורסמה ב-The Lancet Psychiatry סקירה נרחבת שהשוותה את ההשפעות של 18 תרופות אנטיפסיכוטיות על התפקוד המטבולי של מטופלים עם סכיזופרניה. הסקירה הינה שילוב של סקירה שיטתית (Systematic review) של 100 מחקרים אקראיים ומבוקרים שאותרו ב-Medline, Medbase ו-PsycINFO, ושל מטה-אנליזה מרושתת (Network Meta-analysis), שהינה שיטה מחקרית להשוות בין תרופות שלא הושוו במחקרים המקוריים.
הפרמטרים שנבדקו הם: שינוי במשקל הגוף, שינוי ב-BMI, שינוי ברמת הכולסטרול הכוללת, שינוי ברמות LDL, שינוי ברמות HDL, שינוי ברמות טריגליצרידים ושינוי ברמות הגלוקוז בדם בצום.
להלן תוצאות המחקר לפי הפרמטרים השונים. בכל אחת מהטבלאות התרופות מסודרות מהמשפיעה ביותר לזו שהכי פחות משפיעה על אותו פרמטר (תרופות מחוקות בקו אינן רשומות במשרד הבריאות, אולם ייתכן שקיימות בארץ במקומות מסויימים לפי 29-ג’). ניתן להשתמש בנתונים שלהלן בשתי דרכים:
א. להעריך האם טיפול נוכחי של מטופל משפיע על התפקוד המטבולי שלו ולשקול את התאמתו למטופל על רקע ההשפעה המטבולית הצפויה של הטיפול וגורמי סיכון אחרים לפגיעה מטבולית (השמנת יתר ברקע, מין זכר, השתייכות לקבוצות אתניות לא-לבנות).
ב. בתחילת טיפול בתרופה אנטיפסיכוטית או כאשר נשקלת החלפה של טיפול קיים מכל מיני סיבות, ניתן להעריך את מידת השפעתה הפוטנציאלית של התרופה החדשה על פרמטרים מטבוליים, ולנסות לאזן בין יעילות הטיפול לבין תופעות לוואי מטבוליות.
שינוי במשקל גוף
| שינוי של 1.5-3 ק”ג בממוצע: | Clozapine > |
| שינוי של 0.5-1.5 ק”ג בממוצע: | Risperidone and Paliperidone > Asenapine > Brexpiprazole > Flupenthixol > Amisulpride > Cariprazine |
| שינוי של פחות מ-0.5 ק”ג בממוצע: |
שינוי ב-BMI
| שינוי של 0.5-1.5 יחידת BMI (ק”ג/מ”ר) בממוצע: | Olanzapine > Clozapine > Sertindole > Quetiapine > Risperidone and Paliperidone |
| שינוי של פחות מ-0.5 יחידת BMI (ק”ג/מ”ר) בממוצע: |
שינוי ברמת הכולסטרול הכוללת
| עלייה ברמות הכולסטרול הכולל, עד כ-0.5 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: | Clozapine > Olanzapine > Quetiapine > Amisulpride > Haloperidol > Risperidone and Paliperidone > Aripiprazole > Brexpiprazole |
| ירידה ברמות הכולסטרול הכולל, עד כ-0.1 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: |
שינוי ברמות LDL
| עלייה ברמות LDL, עד כ-0.2 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: | Olanzapine > Quetiapine > Brexpiprazole > Aripiprazole > Risperidone and Paliperidone |
| ירידה ברמות LDL, עד כ-0.13 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: |
שינוי ברמות HDL
| עלייה* ברמות HDL, עד כ-0.05 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: | Brexpiprazole > Ziprasidone > Aripiprazole > Cariprazine > |
| ירידה ברמות HDL, עד כ-0.1 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: | Olanzapine > Amisulpride |
שינוי ברמות טריגליצרידים
| עלייה ברמות טריגליצרידים בטווח של 0.1-1.0 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: | Clozapine > |
| עלייה לא-משמעותית, פחות מ-0.1 מילימול/ליטר, או אף ירידה ברמות טריגליצרידים לעומת פלצבו: | Risperidone and Paliperidone > Aripiprazole > Ziprasidone > Cariprazine > Sertindole > |
שינוי ברמות גלוקוז בדם בצום
| עלייה ברמות גלוקוז בדם בטווח של 0.1-1.0 מילימול/ליטר, לעומת פלצבו: | Clozapine > |
| עלייה לא-משמעותית, פחות מ-0.1 מילימול/ליטר, או אף ירידה ברמות גלוקוז בדם לעומת פלצבו: | Brexpiprazole > Ziprasidone > Sertindole > Asenapine > |
איור 3 במאמר (להלן) הינו “מפת חום”, שמאפשרת לחתוך את הנתונים לפי פרמטר (טורים) או תרופה (שורות), כך שניתן לראות בקלות מיהן התרופות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על תפקוד מטבולי באופן “משוקלל” (Clozapine ו-Olanzapine), ולעומתן, התרופות בעלות ההשפעה הקטנה ביותר על התפקוד המטבולי הכולל (Haloperidol, Ziprasidone, Aripiprazole).
לסיכום, ההשפעה של תרופות אנטיפסיכוטיות על התפקוד המטבולי מוכרת ומתועדת היטב בספרות. מאמר הסקירה שהוצג כאן מכמת את התופעה ויכול לסייע למטפלים להתאים טוב יותר תרופות מקבוצה זו למטופלים בהתחשב בתפקוד המטבולי שלהם.
מקורות
Pillinger, T., McCutcheon, R., Vano, L., Mizuno, Y., Arumuham, A., & Hindley, G. et al. (2020). Comparative effects of 18 antipsychotics on metabolic function in patients with schizophrenia, predictors of metabolic dysregulation, and association with psychopathology: a systematic review and network meta-analysis. The Lancet Psychiatry, 7(1), 64-77. doi: 10.1016/s2215-0366(19)30416-x