פרטי הספר
שם הספר: Drug-Induced Diseases: Prevention, Detection, and Management
מהדורה: 3
שנת הוצאה: 2018
עורכים: James E. Tisdale, PharmD, BCPS, FCCP, FAPhA, FNAP, FAHA and Douglas A. Miller, PharmD
מוציא לאור: American Society of Health-System Pharmacists (ASHP)
פורמט: ספר מודפס ו-eBook
ISBN (Paperback): 978-1585285303
ISBN (eBook): 978-1-58528-531-0
סקירה כללית
הספר Drug-Induced Diseases: Prevention, Detection, and Management מתמקד בתופעות לוואי על רקע טיפול תרופתי שיכולות להיחשב או להיחשד כמצבים רפואיים בפני עצמם. המחברים מגדירים מחלה שנגרמת על ידי תרופה כ-“השפעה בלתי-רצויה של תרופה, אשר מובילה לתחלואה או תמותה עם תסמינים מספיקים כדי לגרום למטופל לפנות לטיפול רפואי ו/או להזדקק לאשפוז”. בניגוד לעלון לרופא/לצרכן או למונוגרף “סטנדרטי” של תרופה באחד ממאגרי המידע המוכרים, שבהם מפורטות תופעות הלוואי של תרופה ספציפית, הספר מציב את תופעת הלוואי במרכז ומפרט אילו תרופות עלולות לחולל אותה וכיצד מומלץ להתמודד איתה.
הספר מחולק ל-12 חלקים (ר’ תוכן עניינים להלן), כאשר תחת כל חלק נכללים מספר פרקים באותו נושא. החלק הראשון מציג היבטים כלליים בנושא של מחלות שנגרמות על ידי תרופות, כגון משמעויות רגולטוריות ומשפטיות, אפידמיולוגיה של מחלות שנגרמות על ידי תרופות, כיצד מתבצע פיקוח על מחלות כאלו לאחר אישור התרופה על ידי רשויות הבריאות ויציאתה לשוק, וכיצד יש להעריך מטופלים עם מחלות שנגרמות על ידי תרופות.
אחד-עשר החלקים הבאים עוסקים בתוכן עצמו, קרי, סוגי מחלות שנגרמות על ידי תרופות לפי מערכות או איברים בגוף.
תוכן עניינים
FOREWORD
PREFACE
CONTRIBUTORS
REVIEWERS
SECTION I—MAGNITUDE/SIGNIFICANCE OF DRUG-INDUCED DISEASES: IMPACT ON THE HEALTHCARE SYSTEM
Chapter 1: Drug Safety and Drug-Induced Diseases: The Regulatory, Legal, and Practice Environments
Chapter 2: Epidemiology and Public Health Impact of Drug-Induced Diseases
Chapter 3: Factors Contributing to Drug-Induced Diseases
Chapter 4: Postmarketing Surveillance for Drug-Induced Diseases
Chapter 5: Evaluating Patients for Drug-Induced Diseases
SECTION II—DRUG-INDUCED DERMATOLOGIC DISEASES
Chapter 6: Drug Allergy and Cutaneous Diseases
Chapter 7: Systemic Lupus Erythematosus-Like Syndrome
Chapter 8: Photosensitivity
Chapter 9: Alopecia, Hirsutism, and Hypertrichosis
SECTION III—DRUG-INDUCED NEUROLOGICAL DISEASES
Chapter 10: Seizures
Chapter 11: Stroke
Chapter 12: Movement Disorders
Chapter 13: Peripheral Neuropathy
Chapter 14: Visual Disturbances
Chapter 15: Delirium
Chapter 16: Sleep Disorders
Chapter 17: Cognitive Disorders
SECTION IV—DRUG-INDUCED PSYCHIATRIC DISEASES
Chapter 18: Depression
Chapter 19: Anxiety
Chapter 20: Psychosis
SECTION V—DRUG-INDUCED PULMONARY DISEASES
Chapter 21: Interstitial Lung Disease/Pulmonary Fibrosis
Chapter 22: Asthma and Bronchospasm
SECTION VI—DRUG-INDUCED CARDIOVASCULAR DISEASES
Chapter 23: Myocardial Ischemia and Acute Coronary Syndromes
Chapter 24: Heart Failure
Chapter 25: Ventricular Arrhythmias
Chapter 26: Supraventricular Arrhythmias
Chapter 27: Hypertension
Chapter 28: Hypotension
Chapter 29: Valvular and Pericardial Heart Disease
SECTION VII—DRUG-INDUCED ENDOCRINE DISEASES
Chapter 30: Glucose and Insulin Dysregulation
Chapter 31: Thyroid Diseases
Chapter 32: Hypothalamic, Pituitary, and Adrenal Diseases
Chapter 33: Sexual Dysfunction in Males
Chapter 34: Gynecologic Diseases and Infertility in Women
SECTION VIII—DRUG-INDUCED GASTROINTESTINAL DISEASES
Chapter 35: Upper Gastrointestinal Ulceration
Chapter 36: Diarrhea
Chapter 37: Constipation
Chapter 38: Hepatic and Cholestatic Diseases
Chapter 39: Pancreatitis
Chapter 40: Nausea and Vomiting
SECTION IX—DRUG-INDUCED DISEASES OF THE KIDNEY AND FLUID & ELECTROLYTE DISORDERS
Chapter 41: Acute Kidney Injury
Chapter 42: Chronic Kidney Disease
Chapter 43: Syndrome of Inappropriate Antidiuretic Hormone Secretion and Diabetes Insipidus
Chapter 44: Acid–Base Disorders
SECTION X—DRUG-INDUCED HEMATOLOGICAL DISORDERS
Chapter 45: Bleeding Disorders
Chapter 46: Thrombocytopenia
Chapter 47: Thromboembolic Diseases
Chapter 48: Neutropenia and Agranulocytosis
Chapter 49: Anemias
SECTION XI—DRUG-INDUCED BONE, JOINT, AND MUSCLE DISEASES
Chapter 50: Osteoporosis and Osteomalacia
Chapter 51: Gout and Hyperuricemia
Chapter 52: Myopathy
SECTION XII—MISCELLANEOUS DRUG-INDUCED DISEASES
Chapter 53: Weight Gain
Chapter 54: Temperature Dysregulation
Chapter 55: Ototoxicity
Chapter 56: Oral Manifestations of Systemically Administered Drugs
Chapter 57: Neoplastic Diseases
Chapter 58: Teratogenicity
INDEX
מבנה הספר
מבנה הפרקים בספר הוא אחיד:
- הקדמה קצרה
- התרופות הגורמות למחלה
- אפידמיולוגיה
- המנגנונים שאחראים למחלה
- התייצגות קלינית ואבחנה מבדלת
- גורמי סיכון
- תחלואה ותמותה
- מניעה
- טיפול
- מידע למטופלים
מטבע הדברים, הדבר הראשון שמעניין את אנשי המקצוע כאשר הם שואלים את עצמם: “האם ייתכן שמצבו הנוכחי של המטופל נגרם על ידי הטיפול התרופתי?” הוא אילו תרופות יכולות לגרום לאותה תופעת לוואי. בכל פרק, בסעיף ‘התרופות הגורמות למחלה’ (Causative Agents) מופיעה טבלה ובה מצויינות התרופות, היארעות/אינדקס הסיכון של תופעת הלוואי עקב טיפול בתרופה ורמת הראיות, אשר מדורגת באופן מקובל כ-B, A או C:
- רמת ראיות A מציינת את קיומן של ראיות לקשר סיבתי ממחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים.
- רמת ראיות B מציינת את קיומן של ראיות לקשר סיבתי ממחקרים קליניים לא-אקראיים, מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים, מחקרי עוקבה, מחקרים רטרוספקטיביים, מחקרי מקרה-ביקורת, מטה-אנליזות ו/או מחקרי Postmarketing.
- רמת ראיות C מציינת את קיומן של ראיות לקשר סיבתי מתוך תיאורי מקרה או סדרת מקרים שפורסמו.
בנוסף, מומלץ מאוד לקרוא את פרק 5: Evaluating patients for Drug-Induced Diseases. פרק זה סוקר את סוגי תופעות הלוואי (A – צפויות ונפוצות; B – לא צפויות (כגון תגובות אלרגיות) ואידיוסינקרטיות; C – קשורות לטיפול לטווח ארוך; או D – קרצינוגניות וטרטוגניות), מפרט כיצד מומלץ לקחת היסטוריה רפואית רלוונטית, מציג מספר שיטות להערכת הקשר בין תופעת לוואי לתרופה (WHO-UMC ו-Naranjo scale), ומתייחס לחשיבות של ההסברה למטופל ולתיעוד תופעת הלוואי.
סיכום
הספר מיועד לכלל מקצועות הבריאות, אולם לרוקחים הוא חשוב במיוחד, מכיוון שמבין כל אנשי מקצועות הבריאות, מצופה מהם להכיר את הנושא של תופעות לוואי/מצבים רפואיים על רקע טיפול תרופתי, ולהיות מסוגלים להעלות חשד כזה למשמע תלונה של מטופל/דיווח של רופא לאחר התחלת טיפול תרופתי חדש, שינוי מינון או אפילו הפסקת טיפול תרופתי. הספר מהווה מקור מידע רחב ועשיר ומקיף תופעות לוואי רבות, מוכרות יותר או פחות. הוא יכול להיות שימושי במיוחד כאשר מטפלים במטופל שנוטל מספר תרופות, מכיוון שהמידע מרוכז סביב תופעת הלוואי וניתן לבדוק בקלות האם אחת או יותר מהתרופות שהמטופל נוטל תועדה כגורמת לאותה תופעת לוואי ומה חוזק הראיות לכך.